כשמנסים לקום מהמיטה והחדר מסתובב, כנראה שמדובר בסחרחורת סיבובית תנוחתית.

מדוע “סופר־מכשיר” כזה הוא שרלטנות לשמה? מכשירים “מהפכניים” שלכאורה מאפשרים לשרוף עד 2000 קק״ל ב־40 דקות (התוספת הנוחה “עד” נועדה כמובן לאפשר התחמקות מאחריות) נשמעים מרשימים. בפועל – זה בלתי אפשרי. ואת זה ניתן להוכיח לא באמצעות דעה, אלא באמצעות פיזיולוגיה. ההפרכה האמינה ביותר מגיעה מנתונים של אנשים שפועלים באמת בקצה גבול היכולת האנושית – למשל, אולטרה־מרתוניסטים. מחקר חדש (Case study) [1] בחן את הנתונים של Kilian Jornet. הספורטאי רץ 161 ק״מ (100 מייל) במשך 14 שעות ו־19 דקות, וס

בשנים האחרונות גוברת ההכרה בחשיבות ההכנה הגופנית והנפשית של המטופל לקראת ניתוח. אחד הכלים המרכזיים והיעילים ביותר בהכנה זו הוא טיפול פיזיותרפיה טרום־ניתוחי, המכונה לעיתים גם “פרה־הביליטציה”. טיפול זה מהווה חלק חשוב בהחלמה מיטבית לאחר ניתוחים אורטופדיים כמו במקרה של החלפת מפרק, שחזור רצועות ותפירת גידים.  הסיבות לכך הן:   ראשית, פיזיותרפיה לפני ניתוח מסייעת בשיפור הכושר הגופני הכללי של המטופל. חיזוק השרירים, שיפור טווחי התנועה והגברת הסבולת יכולים להכין את הגוף בצורה טובה להתמ

בשנים האחרונות זריקות הרזיה ממשפחת ה-GLP-1, כמו ויגובי (Wegovy) ומג’ירו (Mounjaro), הפכו לכלי נפוץ ומבוסס בטיפול בהשמנה ובשיפור מדדים בריאותיים. לצד ההתלהבות, עולות לא מעט שאלות - על יעילות, על אובדן מסת שריר ועל תופעות לוואי. במאמר הזה נעשה סדר, עם דגש על מה שהספרות המדעית באמת מראה. 1. היעילות של זריקות הרזיה – מה אומר המדע? מחקרים קליניים גדולים הראו כי תרופות מבוססות GLP-1 ו-GIP גורמות לירידה משמעותית במשקל, מעבר למה שנצפה בדיאטה בלבד. בנוסף לירידה במשקל, נצפו גם: • שיפור

קרעים בשרוול המסובב של הכתף (Rotator Cuff) הם ממצא שכיח מאוד, במיוחד מעל גיל 50. למרות זאת, עצם קיום הקרע אינו בהכרח אינדיקציה לניתוח. בעשורים האחרונים הצטבר גוף מחקרי רחב שמראה כי במקרים רבים ניתן להגיע לשיפור משמעותי ולעיתים מלא – באמצעות טיפול שמרני איכותי. כמה זה נפוץ?  נתונים אפידמיולוגיים: מחקרי הדמיה (MRI / US) באוכלוסייה כללית מראים כי: • מעל גיל 50: כ-20–30% מהאנשים סובלים מקרע בשרוול המסובב • מעל גיל 60: השכיחות עולה ל-30–40% • מעל גיל 70: מדווחים שיעורים של עד 50%